תמרה - מגזין השראה לנשים

26 / 45

25 תמרה | 2017 נובמבר
מהם הערכים המוספים שאת
מביאה עמך לתפקידי הניהול
כאישה?
לנשים יש רגישות, הבנה עמוקה
ורחבה יותר של דברים. עכשיו,
לדוגמה, כשיש הנהלה עם
רוב נשי בעין תמר, רואים איך
זה מצמיח את היישוב, ואיך
ההחלטות מתקבלות אחרת,
ההתייחסות לקהילה ולאנשים
היא אחרת, הרבה יותר הבנה
והזדהות, ופחות החלטות קרות...
כמובן יש גם מנהלים גברים
נהדרים, זה לא שרק אנחנו...
היום אני בת ארבעים, הילדים
גדלו וכבר לא צריכים אותי כמו
פעם. אצל נשים זה מפנה המון
זמן והמון אנרגיה להשקיע
במשהו אחר. אני חושבת שנשים
בנות ארבעים עם ילדים זה הכוח
הכי חזק שיש במשק. אנחנו
יעילות בצורה בלתי רגילה,
הילדים לא צריכים אותנו בכל
דקה, אז אנחנו מפנות משאבים
וכוחות וכל מה שהגשמנו דרכם,
בעזרתם, אנחנו יכולות לכוון
את זה לכיוון אחר... קורים המון
דברים בגיל הזה, בכלל בבני
אדם ובנשים בפרט, בדיוק בגלל
המעבר הזה מלהיות אימא
לילדים קטנים לאימא לילדים
גדולים. ואני מאוד מרגישה את
זה, שאוקיי, אחלה, אבל עכשיו,
עם האנרגיה, אני מרגישה סופר
חזקה, ובכושר, ובעלת ניסיון,
אז זה הזמן שלי עכשיו וזאת גם
הסיבה שאני יוצאת להרפתקה
חדשה.
האם את מרגישה שעצם
היותך אישה מציב בפנייך
אתגריםאו קשיים?
לא. אני יכולה להגיד שבכל
התפקידים שמילאתי, בכל
החדרים שנכנסתי אליהם, היה
רוב מוחלט, אם לא רק גברים.
וכשנכנסת אישה לתוך פורום
גברי, קודם כול יש זעזוע... ואחר
כך האישה חייבת להוכיח את
עצמה, להראות שהיא שוות
ערך. זה קרה לי בכל סיטואציה,
כמעט, אבל מהר מאוד גם
קיבלו אותי... גדלתי וחונכתי
כפמיניסטית, בבית עם שלושה
אחים, ומבחינתי להיות בחברה
גברית זו המציאות. יש בי לא
מעט צדדים ״גבריים״, אני לא
רואה את ההבחנה הברורה
בתחומים אלה בין מה ״גברי״
ומה ״נשי״, ואני לא רואה לנגד
עיניי את הצורך לנסות להשתוות.
שוויון ויכולות שוות מבחינתי
זה ברור. ככה גם בזוגיות שלי,
בהתייחסות שלי לילדים, הכול...
מבחינתי זה מצב תודעתי שאני
יכולה להיות כל דבר שארצה,
בתנאי שבאמת ארצה...
על מה מכל פועלך את גאה
במיוחד, או מרגישה סיפוק
בזכותו?
קודם כול הדברים הפרטיים
שלנו, שהצלחנו להתחיל ולייצר
פה בנאות הכיכר יש מאין.
באמת הצימרים, מטע התמרים,
זה שיש לנו בית בנוי לתפארת,
וכמובן שלושה ילדים מקסימים.
ההישגים האלה לא מובנים
מאליהם. כל ההישגים שהושגו
בעין תמר, אני לא יכולה להגיד
שעשיתי הכול לבד, כי תמיד
היה שיתוף פעולה של ההנהלה
או הציבור, אבל אני בהחלט
גאה בכך שהבאתי את היישוב
מנקודה אחת לנקודה אחרת...
אני גאה מאוד על התפקיד
החדש במצדה. הייתי צריכה
לשכנע את מקבלי ההחלטות
שאני יכולה לעמוד באתגר
המורכב שהתפקיד מביא איתו.
זה היה תהליך מורכב ומעניין.
עכשיו נותר לי רק להוכיח את
עצמי בשטח.
מה היית מייעצת לאישה
צעירה העומדת להיכנס
לתחום שלך?
קודם כול להעז. להעז לחלום...
אם לא חולמים, דברים לא
מתגשמים. אם לא יוצרים, דברים
לא נבראים. ואם אין לך יותר מדי
גבולות, אתה יכול לחלום, להעז
לעשות מה שבא לך, כל עוד
בעשייה יש תרומה לסביבה,
לקהילה וכמובן מוסר וצדק. גם
הבת שלי אליה לא רואה גבולות,
אז פעם היא רצתה להיות גננת,
ועכשיו זה עורכת דין ושופטת
ובסוף גם נשיאת המדינה... אני
מניחה שמחרתיים יצוץ אצלה
משהו חדש.
העיקר לחלום עם כמה שפחות
גבולות, כי הגבולות בחיים
עצמם תמיד נוכחים. אחר כך
להוציא לפועל את מה שרוצים
ושמאמינים בו. אז פחות לדבר,
יותר לעשות - ולקבל השראה,
מאוד חשוב. בחלק מהמקומות
שהייתי בהם לא היה לי מנטור או
מישהו מלווה או השראה כלשהי,
והייתי צריכה לייצר את ההשראה
בעצמי או למצוא השראה במקור
חיצוני. אז אם יש מישהו בארגון
שאת מתחברת אליו, לקבל ממנו
השראה והדרכה. אבל תמיד
להקשיב בסוף לאמת הפנימית
שלך. לא לפחד מקשיים,
משינויים, זה קשה מאוד, אלה
תהליכים... לא לפחד מתקופות
זמן ארוכות. ותמיד ללמוד.
ליהנות ממה שעושים! ממש,
בכל - כמה - זמן - לעשות חשבון
נפש, לשאול, אני נהנית או שאני
לא נהנית? מי שנהנית מהעבודה
שלה גם מפיקה כל כך הרבה
סיפוק, וגם יותר כיף לסביבתה...
ואין בעיה לעשות סיבובים של
מאה שמונים מעלות בתפקיד,
בלימודים, בתקופות חיים שונות
- אפשר להתחיל כמהנדס ולסיים
כמורה, להתחיל ביוגה ולסיים
כמנהלת אתר מצדה... מה
שלמדת בגיל עשרים לא בהכרח
אומר מה תהיי בגיל ארבעים
או ארבעים וחמש. ומותר גם
לטעות. טעויות הן המורות הכי
טובות שלנו לחיים.
האם יש אישיות שהשפיעה
עלייך או שאת שואבת ממנה
השראה?
אני מנסה למצוא השראה בכל
רגע בחיים שלי. כשלמדתי יוגה
קיבלתי השראה מכל מיני מורי
יוגה שהיו לי, או מורים גדולים
ליוגה (דברים כתובים), אבל
זה לא רק אנשים או ספרים או
לימודים... אני מקבלת הרבה
השראה גם מהטבע ומהאנשים
פה במקום, מחברים.
איפה את רואה את עצמך
בעוד חמששנים?
אני לא בן אדם שמתכנן לטווח
ארוך. אין לי מושג וזה לא מעסיק
אותי. מה אעשה בעוד כמה
שנים יהיה תלוי מאוד במה טוב
לי ונכון לסביבה ולי באותו רגע.
כשנכנסת אישה
לתוך פורום גברי,
קודם כול יש
זעזוע... ואחר כך
האישה חייבת
להוכיח את עצמה,
להראות שהיא
שוות ערך. זה קרה
לי בכל סיטואציה,
כמעט, אבל מהר
מאוד גם קיבלו
אותי.