23 / 45
2017
נובמבר
|
תמרה
22
להמציא את עצמך מחדש
הקריירה במלונאות התחילה מיד
אחרי הצבא. לילך עבדה בעבודה
מועדפת באילת אבל מהר
מאוד נחטפה מתפקיד המלצרית
למחלקת הביקורת, וחודשים
ספורים אחר כך הוצמד לכיס
חולצתה תג מנהלת.
״יותר מארבע שנים גיבשתי
את הזהות שלי כמלונאית, וכבר
הספקתי לטעום מכמה היבטים
של העשייה במלון. אבל בשלב
מסוים הרגשתי שזה מדרון
חלקלק. עלה בי הצורך לרכוש
השכלה אקדמית. נרשמתי ללימודי
תואר ראשון בניהול מלונאות,
משאבי מזון ותיירות בפקולטה
למדעי החקלאות בקמפוס של
האוניברסיטה העברית ברחובות.
״הלימודים היו מהנים. במקביל
הצטרפתי לצוות שהקים את
מלון קיסר בים המלח, ובמשך
שלוש וחצי שנים גרתי במעונות
ברחובות וחייתי על הקו רחובות
- ים המלח, מתמרנת בין לימודים
לעבודה; והתמרון הזה הוא סיפור
חיי מאותו רגע והלאה, בצורות
שונות, אין לעשות משהו אחד, זה
משעמם ואולי אני לא מתאמצת
מספיק. אני תמיד עושה כמה
דברים יחד: עבודה במשרה
וחצי, שני ילדים ולימודי תואר
שני במנהל עסקים; או חופשת
לידה, ארבעה ילדים בבית וכניסה
לתפקיד סמנכ״ל מלון.״
״חזרתי מחופשת לידה היישר
לתפקיד, ואלה היו השנתיים
המצמיחות ביותר בחיי, פעלתי
נגד הרוח בלי הפסקה, מול
קולגה צרת עין שהשתדלה
לחבל ולהפריע. המנכ״ל החדש
לא השכיל לתפוס את המושכות,
הוא לקח את התפקיד מעמדת
ההליקופטר, מתחבא מאחורי
השיחים, ועל בסיס כמעט
יומיומי נאלצתי לצלוח את
התפקיד, להגיע להישגים ולסיים
את השורה בקורות החיים למרות
ועל אף. ידעתי שאני חייבת
להצליח, סקרתי את כל מה
שעברתי ואת כל מה שאני עוד
רוצה שיהיה, גם מתוך תחושת
אחריות חזקה מאוד לספק את
הסחורה: בחרו בי, ואני חייבת
לעשות את זה הכי טוב.
״עבדתי שבעה ימים בשבוע מעל
שתים - עשרה שעות בכל יום, בלי
אוויר, עושה הכול כדי שהמלון
יצליח, והצלחתי. בשלב מסוים
התחלתי לחפש את דרכי קדימה,
הפכתי אבן אבן בכל הקשרים
שיצרתי בדרך, וכך הגענו לכאן,
כאשר קיבלתי את התפקיד
הראשון שלי כמנכ״לית.
״שלוש שנים ניהלתי את מלון
דניאל בים המלח, ובסך הכול
זאת הייתה חוויה נהדרת. אבל רק
אחרי שאני מבינה שאני כבר לא
נושמת ולא אוכלת ושוכחת שיש
לי בעל וילדים, אני מתעוררת.
אז החלטתי לראשונה בחיי
מסע - מלטף - אגו
את בעלה אייל - מלונאי בעבר,
והיום מנהל ״תמר הכיכר״ -
פגשה לילך בירושלים בשנת
, לשם הגיעה בעקבות
2000
קידום. מירושלים עברה לתל
אביב, לנהל שיווק של חברה
שבבעלותה מסעדות ומלון,
ומשם לאילת - שוב, בעקבות
תפקיד במלונאות.
״לאורך כל הקריירה היו מי
שהצמיחו אותי ומי שניסו
להנמיך אותי, מי שזיהו את
הפוטנציאל שבי, ונהנו מזה,
ומי שחשו מאוימים. כשגילעד
נולד הייתה תפנית בתוך מסלול
מאוד ברור. המנכ״ל שלי דאז
ככל הנראה חש מאוים, ונפרדו
דרכנו, מה שהוביל למשבר.
שבעה חודשים לא ידעתי מה
לעשות. זמן מה לימדתי בשלוחה
של אוניברסיטת בן גוריון באילת,
ביחידה ללימודי חוץ, ואחר כך
חזרתי לענף, לרשת ישרוטל.
בתיק שלי נשאתי מפית שעליה
כתבה לי יועצת ארגונית כשהייתי
בת עשרים ואחת ושפיץ, ׳את
תהיי מנכ״ל מלון׳. ואכן היה לי
חשוב להמשיך בקריירה, והיה
לי ברור מאוד שאני רוצה להיות
מנכ״לית במלון.
״אחרי זמן מה קראו לי מהילטון
מלכת שבא באילת, לנהל את
מחלקת המשק, מחלקה ובה
מעל מאה עובדים, תפקיד חדש
ומאתגר, לקחתי אותו בשתי
ידיים. אחרי שלושה שבועות
גיליתי שאני בהיריון. המנכ״ל
ומנהל משאבי אנוש חיבקו אותי
ושמחו בשמחתי. באותו זמן
ממש ברשת ישרוטל התחרטו
שעזבתי והתחילו לחזר אחרי.
הם שלחו משלחת - המנכ״ל
ההוא, והמנהלת ההיא - בכל
התותחים הם השתמשו כדי
לשכנע אותי לחזור, במסע -
מלטף - אגו... כשרק אמרתי להם
שאני בהיריון - דממה מוחלטת,
כל המשלחות התפוגגו.
״בהילטון עברתי חוויה מעצימה
מאוד, ארבע שנים עם מנכ״ל
שסימן לי את המסלול, ולמרות
שהייתי בחופשת לידה בזמן
שהתפנה התפקיד, התמניתי
לסמנכ״לית, אחד התפקידים
התובעניים שיש - לנהל את
תפעול המלון האינטנסיבי.
התמרון הזה הוא
סיפור חיי מאותו
רגע, בצורות
אחרות: אין לעשות
משהו אחד. זהו.
זה משעמם ואולי
אני לא מתאמצת
מספיק.
לילך נולדה וגדלה בקריית טבעון. שיחקה בקבוצת תיאטרון
במודיעין, כלל
8200
ורקדה בלהקת מחול. בצבא שירתה ביחידה
לאמודעתאז להילת - היוקרהשבתפקיד, והייתהמדריכה בבה"ד
. היום היא נשואה, אם לארבעה, ואחרי קריירה מפוארת
15
במלונאות החלה באחרונה תפקיד חדש, מנכ"לית אגודת עין
תמר, ובד בבד היא יועצת לעסקים ויזמים דרך "מעוף".
לילך דמתי, נאות הכיכר