27 / 45
2017
נובמבר
|
תמרה
26
מהנדסת את המסגרות
״גדלתי בבועה, והייתה לי ילדות
מושלמת. למדתי כאן לחלום
ולדמיין מקומות שהייתי רוצה
להיות בהם. זה היה אלמנט חזק
מאוד בבית: ׳אל תשכחי לחלום,
כי חלומות סופם להתגשם.׳
״בצבא נפרצה הבועה, כשהגעתי
למסגרת מאוד אינטנסיבית.
מאוד גברית. הייתי חמ״שית של
מטוס פנטום בטייסת קרב, שזה
אומר ימים שלמים עם אטמים
על האוזניים, ארגז כלים בידיים
והמון רעש. זה היה המפגש
הראשון שלי עם העולם האמיתי,
קיבלתי את השיעור הראשון
לאישה בהצמחת קשקשים
בעולם של גברים.
״להנדסה הגעתי דווקא מתוך
החיבור לטבע. בכל מקום שאני
נמצאת בו אני קודם כול מרגישה
את הקרקע שאני דורכת עליה,
שומעת את הצלילים שנשמעים
מסביב, כך שכילדה חוקרת היה
לי מאוד מעניין במושב. תמיד
רציתי לקחת את הסקרנות
והצמא לידע שלב אחד קדימה,
וזה מה שהוביל אותי ללימודי
הנדסה.
״המסע להשלמת דרישות
הסף ללימודי הנדסה היה לא
פשוט, ולמדתי ממנו שאין דבר
שאי אפשר ללמוד; צריך לפתח
שיטות, להתעקש לדעת - והמוח
לומד איך לעבוד.״
נעבוד איתך בחיים׳, והיציאה
השוביניסטית החביבה עלי, ׳את
בכלל לא מהנדסת׳. המעסיקים
שלי תמיד עמדו מאחוריי, גם
כשמפיקי על או קצינים בכירים
זלזלו ברצינות ובנשיות שהכנסתי
לתחום.
״עסקתי בתחום הזה כשנה ואז
קרה האסון הנורא בהר הרצל
שבו נהרגה סגן הילה בצלאלי ז״ל
בעקבות רשלנות בהקמת הבמה.
זה היה יום מטלטל מאוד בחיים
שלי. התחושה הייתה שאירע
פיגוע נורא, וקיבלתי מאות
טלפונים ממפיקים שביקשו אותי
לבדיקה כפולה של במות.
״גיליתי שהתחום שאני כל כך
אוהבת אינו מפוקח ושאני עובדת
בחברה מאוד מיוחדת שנצמדת
לספר, דבר שהביא לשינוי ענק
בלקוחות שעבדו איתנו. מהר
מאוד התחלנו לעבוד עם משרד
ראש הממשלה ועם משרד
הביטחון, ושם הייתה לי חוויה
מדהימה, לאשר אירועים שראש
הממשלה נוכח בהם, ושרים,
אנשים בכירים, ואת מריחה שיש
דליפהשל גז, רואהמישהו מדליק
סיגריה ליד בלון הגז, אף אחד לא
עושה כלום, ואת צריכה להרים
את הכפפה ולעשות מה שצריך,
לעצור את כל הלימוזינות; או
לעמוד באוהל בידוק כשיש המון
משימה מורכבת
עם סיום הלימודים נעמה
התברגה בתפקיד יועצת קרקע
בחברה העוסקת בהנדסה
אזרחית וסביבתית. בהיכרות
ראשונית עם התעשייה, תחת
הפחדה ״התחום הזה לא מתאים
לנשים״, עסקה בסקרי קרקע
ודוחות יציבות לפרויקטים עתידיים
וקיימים.
״התפקיד כלל פיקוח על קידוחים
בשטח ואיסוף דגימות לבדיקות
מעבדה, ובהמשך, במשרד, ניתוח
תוצאות ומתן פתרונות הנדסיים.
״כשלמדתי הנדסה האמנתי שלא
חייבים לתכנן מבנים או להיות
נוכחים באתרי בנייה קלאסיים,
וביליתי תקופה בחקירה וחיפוש
אחר התחום שמעניין אותי.
התחום הזה הוא בטיחות
באירועים. שמחתי להשתלב
בחברת הנדסה ובטיחות כיועצת
בטיחות, מה שהתגלה כתפקיד
מרתק ולא פחות מכך מאתגר.
התפקיד שלי היה לבדוק את
בטיחות הקהל והאומנים בשטח
ועל הבמות ולתת אישור סופי
לפתיחת שערים.
״עד מהרה מצאתי את עצמי
בסיטואציות הזויות. גיליתי
שלקדם את הסמכות שלי
כגורם המחליט על בטיחות
האירוע זו משימה מורכבת.
אני עומדת, בחורה לבד, מול
קצינים במשטרה, מפיקים,
מנהלי רשויות וצריכה לעמוד
על שלי כשכולם לוחצים עלי
לאשר במה לא מספיק טובה,
ותוך כדי הוויכוח אני רואה ברזל
ענק נשבר מהבמה. בריצת אמוק
אני צועקת לחברי להקת הדג
נחש, שהיו כבר בדרך לבלאנס,
שאף אחד לא עולה על הבמה,
וצריכה להסביר למפיקים למה
אנחנו מעכבים פתיחת שערים
בפסטיבל: הקבלן לא עשה
עבודה טובה ואם הבמה הזאת
נופלת, יש מאה הרוגים לפחות.
זה היה קשה, כי כל מה שעניין
את המפיק היה לפתוח את
השערים בזמן. ברגעים כאלה
את סופגת הרבה איומים. ׳לא
בכל מקום שאני
נמצאת בו אני קודם
כול מרגישה את
הקרקע שאני דורכת
עליה, שומעת את
הצלילים שנשמעים
מסביב, כך שכילדה
חוקרת היה לי מאוד
מעניין במושב.
את פרצי הצחוק המידבקים של נעמה - שלושים - ושישה בשעה
קלה של ריאיון - לא אוכל לתאר במילים. אבל בוודאי תאמינו לי
אםאספרששמחתחיים והומור הםמאפייניםבולטיםבאישיותה.
בצד הרציני נעמה היא בעלת תואר ראשון בהנדסת בניין, וכבר
הספיקה לצבור לא מעט ניסיון בתחומי הנדסה מגוונים. היא גרה
במושב נאות הכיכר עם בעלה יוחאי ועם שני ילדיהם הקטנים,
וחולמת על יוזמות משותפות בקהילה שבה היא חיה.
נעמה סיטי, נאות הכיכר