10 / 45
9
תמרה
| 2017
נובמבר
״למדתי את הלקח, החזרתי את
המפתחות והמשכתי הלאה.
נשארתי עם צימר אחד, חדר
שבנינו בעבר לבני אושר, וזה
השתלם לי, כי אני לא משלמת
שכירות, זה חלק מהבית. אם
לא עבדתי, גם לא הפסדתי. רבע
מהוצאות הבית מוכר גם לצורכי
מס, כי זה העסק שלי.
״היום אני מקפידה לשלם הכול
בזמן. יש לי מנוי בפנגו והוראת
קבע לכביש שש וחשבון בנק
בתוך הטלפון: אני מעודכנת כל
הזמן. אני אוהבת לחיות, כמו
כולם, אבל כשאני מציבה לעצמי
מטרה אני דן חסכן. אפשר לתפור
ולקבל ולתקן בגדים, ואפשר מדי
פעם לקנות בגדים חדשים. כמו
שאורנית מבית הספר אומרת,
אני ׳סורגת דשא׳, עושה משהו
מכל דבר.״
לאחר העלייה מצרפת דיברו
בבית משפחתה של ביאטריס
רק צרפתית, אביה לא אהב את
השפה העברית ולא הסכים
שידברו בה. כתוצאה מכך
הילדים לא ידעו את השפה.
ביאטריס קראה צרפתית בלבד,
ולא הצליחה להבין את דברי
המורה. בסופו של דבר פרשה
מהלימודים.
״בעין גדי הייתי במשך שנתיים
סייעת של כיתה מקדמת וכמעט
שלוש שנים של כיתות נעל״ה.
עשיתי תיקון. הייתי יושבת
בכיתה, לא מקבלת שום חומר
מראש, שומעת את המורה
מלמדת ואחר כך עוזרת לילדים
להבין את החומר. אני התלמידה
החרוצה לומדת בכוחות עצמי
ומעבירה הלאה! עברתי כך
את כיתות ז עד יא. עשיתי את
כל השלבים, אני - שפרשתי
מהלימודים! למדתי לקרוא נכון,
לכתוב, להשתמש במחשב...
כשהיה קושי מסוים, הייתי נעזרת
באנשים, וכל הזמן לומדת.
״אחרי נעל״ה כבר לא היו
צריכים אותי כסייעת, וחשבתי
קדימה, על התפקיד הבא. ידעתי
שאסור לי לישון בעמידה. עזרתי
במזכירות פה ובספרייה שם,
תמיד מחפשת מה לעשות.
נחום כינה אותי סלת״ם, סייעת
לתפקידים מיוחדים, ובסוף זה
השתלם, כי כשהתפנה התפקיד
בספרייה קיבלתי אותו.״
מהם הערכים המוספים שאת
מביאה עמך לעבודה כאישה?
הצד הנשי, הנחמד, עזר כשהייתי
צריכה להתמודד מול לקוחות.
זה חלק מהעבודה שלי, להיות
אדיבה ומנומסת. היום אני יותר
מתוחכמת ואני פשוט מראה מי
אני. אני מפגינה חוזק, גם מול
גורמים רשמיים, כמו בבנק. אני
מגיעה עם שיעורי בית מוכנים.
עובדת עם רשימת שאלות,
ומשדרת חיוביות.
האם את מרגישה שעצם
היותך אישה מציב בפנייך
אתגריםאו קשיים?
כן, יש חסם. מאז ומתמיד אני
חיה את זה. למשל בעסקים,
אנשים מסוימים יכולים לראות
אותך מראש כמי שלא יודעת, ואז
את מוכיחה להם אחרת. את לא
מתייחסת אליהם. לא מתעצבנת.
מדלגת. זה לא מפחיד אותי.
בינתיים אני מצליחה בדרכי, לאט
ובטוח.
צייני אישיות שהשפיעה
עלייך או שאת שואבת ממנה
השראה.
איה סגל היא המנטורית שלי.
לאורך כל הדרך היא חיזקה אותי.
היא נתנה לי הרבה עצות וכיוונה
אותי בעבודה. היא נתנה לי את
הכוח להמשיך.
על מה מכל פועלך את גאה
במיוחד, או מרגישה סיפוק
בזכותו?
הילדים שלי, וארבעה נכדים
מקסימים. אני מרגישה שעשיתי
עבודה טובה. הגר היא אישה
מדהימה, לומדת ניהול משרדי,
עקרת בית למופת ומתמודדת
עם כל מכשול בגבורה. דודו החתן
טוב הלב תמיד מוכן לעזור. אושר
הוא הנדסאי בניין והיום הוא לומד
גם ניהול שטח. ובר בצבא, בחיל
האוויר, ממלא תפקיד של אנשים
בקבע. לימדתי את הילדים שלי
לעשות דברים עד הסוף, להגדיל
ראש, לתת יותר מהמצופה -
ובכל דבר למצוא את הטוב.
אני גאה גם במקום שהגעתי
אליו, ואני ממשיכה, עוד לא
סיימתי. שקעתי במים, הייתי
כבר בתחתית, נגעתי בקרקע,
ועליתי חזרה. ואני ממשיכה.
בניתי את החדר להשכרה כמעט
מכלום. כיסאות שקיבלתי מפה,
מיטות שהיו לי, שהחלפתי אחר
כך בחדשות, סדינים שגזרתי
ותפרתי מסביבם גומי, מגבות
שקיבלתי. אז זה לקפוץ למים
ולדעת לצוף, לדעת לבדוק מה
העומק פחות או יותר, איפה את
נמצאת, ולוודא שיש לך משענת
לקום חזרה.
מה תייעצי לאישה שנקלעה
למצב דומה למצבך?
אם את תקועה באיזה מקום,
את חייבת למצוא דרך מילוט. לא
להפיל הכול על הגורל ולחשוב
שאין מה לעשות. צריך לחוש,
לחפש, להימלט גם מהחסמים
שאת שמה לעצמך. זאת עבודה
קשה, אבל אם לא מנסים, לא
מצליחים.
חשוב להחזיק את המושכות
של הסוס בשני הצדדים, כדי
שהראש שלו יישאר באמצע
והוא ילך ישר. צריך לחשוב על כל
הצדדים, לחשוב לפני שפועלים.
לא לפחד לשאול שאלות, לחקור
מה כדאי, בכל דבר. כמו נמלים,
לבנות לאט - לאט אבל בטוח.
איפה את רואה את עצמך
בעוד חמששנים?
בתאילנד. [צוחקת בקול רם.]
אני צריכה שתהיה לי הכנסה
קבועה. זאת התכנית שלי.
לילדים יש את הקשיים שלהם,
כמו לכל אדם אחר. אם אין אני לי,
אין אף אחד. אני בן אדם צנוע. גם
כשאהיה זקנה אלך עם קיטבג
על הגב ואטייל. אז לטייל. לטייל.
לטייל. זה החלום שלי.
אם את תקועה
באיזה מקום, את
חייבת למצוא דרך
מילוט. לא להפיל
הכול על הגורל
ולחשוב שאין
מה לעשות. צריך
לחוש, לחפש,
להימלט גם
מהחסמים שאת
שמה לעצמך.