43 / 45
2017
נובמבר
|
תמרה
42
הרעיון של עפרה גזית, יועצת ראש המועצה לענייני מגדר, נשמע לי מוצלח: לראיין חמש
עשרה נשים פעילות החיות בתחומי המועצה האזורית תמר כדי לתת השראה לנשים
-
אחרות, ובה בעת לאפשר לחברינו ביישובי המועצה להיחשף לנשים החיות ופועלות פה.
התקבלתי למימוש הרעיון ויצאתי לַדרך מבוהלת למדי.
ראוי להסביר: אני עורכת ארבע-עשרה שנה בלי הפסקה, והרבה; כתבתי בשמם של אי אלו
לקוחות... אבל בעיקר ערכתי ספרי לימוד ועיון, ובהמשך יותר ויותר פרוזה לילדים ולנוער.
בכתיבה ועריכה עיתונאית התנסיתי רק מעט; ועכשיו, לפנות לנשים, להתקשר בטלפון!
לתאם, לפגוש, לראיין... - אני?!
לאחר שאזרתי אומץ התחלתי באישה שהיה לי הכי נוח במחיצתה. הרגשתי שהריאיון קצת
צולע, אבל היא קיבלה זאת בהבנה. בהמשך נעזרתי בעמיתה למקצוע, ואחרי שהמשכתי
לבד גיליתי שהשד אינו נורא, והרי שד הוא יצור דמיוני.
-
נהניתי. החוויה - לשבת ולדבר עם נשים; להכיר אותן; לשמוע סיפורים, מחשבות, עצות
הייתה נעימה. שמחתי לראות כל ברק בעיניים, כל לחלוחית של התרגשות. הרגשתי סיפוק
לנוכח רשימת המטלות ההולכת ומצטמצמת (כל אישה שראיינתי, כל ריאיון שערכתי וכל
כתבה ערוכה שנשלחה למרואיינת ואושרה).
את השורה התחתונה אסכם באִמרה האיטלקית, ״מי שרוצה לקטוף ורדים שלא יפחד
מהקוצים.״
עשרה נשים נפלאות, חכמות וטובות, אמיצות, חזקות, בעלות תושייה ועם
-
הכרתי חמש
רצון לתרום לקהילה. קיבלתי השראה מכל אחת מהן, ואני מקווה שגם אתם.
סוף דבר
ענבל גיל