86
חיבור נחל הדר ונחל הירקון.
פרדס בחרייה
חיבור נחל הדר ונחל הירקון
אבו רבאח
7
8
בין שתי בריכות הטיהור, האגנים הירוקים, עובר נחל
הדר המוסט והוא זורם לכיוון דרום אל נחל הירקון,
הליכה לאורכו תוביל אותנו אל נחל הירקון, נחל איתן
ומרכזי באזורנו. נחל הירקון שבתחום הוד השרון
הוא חלק מגן לאומי ירקון. הליכה לאורך נחל הדר,
עד למפגש עם נחל הירקון יביא אותנו לחיבור עם
שביל ישראל ומעבר דרך גשר פרוחיה.
ממזרח ובצמוד אליו מצוי מכון השאיבה שנבנה בשנות
העשרים של המאה הקודמת. בצידו השני של נחל
הירקון מול גשר פרוחיה ניתן למצוא את חניון
המטיילים פרוחיה.
הליכה לאורך תוואי הירקון לכוון מזרח מובילה לתחנת
אבו רבאח שכינויה היה טחנת אל וסטה-התחנה
האמצעית ששכנה בין תחנת הקמח מיר לבין תחנת
הקמח פרוחיה, בשנות השמונים של המאה התשע
עשרה, הרחיב השייח אברהים אבו רבאח שהיה מקורב
לשלטון התורכי, את שטחיו והשתלט על שטח אדמה
גדול ובו הייתה טחנת הקמח הישנה טחונה אל וסטה
שמסביבה חורשת איקליפטוס, ליד שרידי התחנה
הישנה ששרידיה מצפון לתחנה החדשה שבנה ושחלקם
טמונים בבוץ, הוא בנה ושיפץ את הסכר הישן , בנייני
הטחנה החדשה נבנו על אי שבין הזרוע הצפונית הטבעית
לבין הזרוע הדרומית שהוקמה בצורה מלאכותית,
במבנה בן שתי הקומות והחל להפעילה בעזרת הזרמת
המים במנהרות לשש המערכות הכפולות של תחנות
הריחיים ,תעלה נוספת שנוספה מאוחר יותר ועוד עמדת
ריחיים רואים בצד המערבי של התחנה .
בתחילה כאשר השייח הפעיל את הטחנה הוא שיקם
את הסכר והשתמש בזרימת המים להפעלת מנגנוני
הטחנה, התלות בכמות המים ובמהירות הזרימה גרמה
ליכולת תפוקה מוגבלת יחסית לכן מספר שנים לפני
87
פרדס בחרייה
9
רכש השייח
1913-14
מלחמת העולם השנייה בשנים
שתי מנועי קיטור מתוצרת גרמניה, במנוע הקטן בן
העשרים כוחות סוס השתמש לשאיבת מים לצורך
השקיית הגידולים החקלאיים והפרדסים בעיקר של השייח,
כוחות סוס השתמש להפעלת
80
ואילו במנוע הגדול בעל
תחנת הקמח. באותה עת החליף את גלגלי השינים מהעץ
בתחנה בגלגלי שיניים מברזל, ואבני הריחיים מבזלת
הוחלפו באבני ריחיים מקוורץ שהובאו מצרפת, בתחנת
ראבח השתמשו להפעלת שבעת זוגות אבני הריחיים,
כיוון שיכולת הטחינה גברה והוא הצליח להפיק טחינה
של מאה קילו מכול זוג אבני ריחיים בשעה, התווספו
עוד משתמשים מהסביבה הרחוקה יותר. סיבה נוספת
להגדלת המשתמשים בתחנה הייתה כי התורכים בנסיגתם
פוצצו את הגשרים שמעל נחל הירקון והותירו את גשר
תחנת הקמח רבאח על מקומו דבר שהגביר את העוברים
בגשר ואת קהל המשתמשים.
ירידת קרנה של תחנת הקמח ראבח החלה שעוד ועוד
תחנות התחילו להשתמש במנועים וויתרו על הפעלה
של מנגנוני התחנות בזרימת מים, באותה תקופה השתמשו
רק במחצית היכולת לטחינה בתחנה, שאר התחנות
שהשתמשו בזרם המים של נחל הירקון לטחינה נסגרו
היא נותרה בבדידותה. בעת מלחמת העולם
1936
ומשנת
השנייה נהגו תושבי האזור לטחון בתחנה טחינה שאינה
מדווחת לשלטונות עקב הפיקוח על המזון במדינה
שבדרך, הטורבינה הקטנה חדלה לפעול ובטורבינה הגדולה
השתמשו לצורך הזרמת מים להשקייה בפרדסים.
חדלה התחנה לפעול לחלוטין עקב ירידת
1959
בשנת
כמות המים שזרמה בירקון. כיוון שבסביבת התחנה לא
נשפכו שפכים נותרה פינת טבע זאת ומאמצי השימור
האחרונים להשתמרות של הטבע כולל צמחי מים.
בחזרה מאבו רבאח, דרך האגנים הלחים ועד לרח׳ דרך
הים, כדאי לעבור בין החלקות החקלאיות רחבות הידיים.
חלקות אלו נקראו בעבר פרדס בחרייה שנחשב בתחילת
המאה הקודמת לפרדס הגדול בארץ בבעלות יהודית.
דונם, פזורים מספר בתי
600
ברחבי הפרדס, ששטחו
אריזה וגשר על נחל הדר. על הגשר היו בנויות מסילות
ברזל ובאמצעותן הסיעו פירות מן הפרדס למכירה אל
יישובי הארץ. השטח הזה נשמר כשטח פתוח אחרון בעיר
דונם.
1400
וחלק מפארק הוד השרון הכולל