שמונה | המגזין של תושבי קריית שמונה | גיליון מס' 3

המגזין של תושבי קרייתשמונה 2 א.ע. תקשורת תכלול ועריכת תוכן: | חברה כלכלית קריית שמונה מו״ל: ניסן עייש צלם: | אמסילי מירי עיצוב ועריכה גרפית: ירון פרטוק הפצה: | הדפוס החדש ראשל״צ הדפסה: הדלקת נרות ערב חג הסוכות 18:09 : כניסה 19:15 : יציאה המגזין של תושבי קרייתשמונה אבינו מלכנו רחם עלינו תמונת השבוע י ִ ר ְ אשׁוֹן, פּ ִ ר ָ יּוֹם ה ַ ם בּ ֶ כ ָ ם ל ֶ תּ ְ ח ַ ק ְ "וּל ץ- ֵ ף ע ַ נ ֲ ע ַ ים, ו ִ ר ָ מ ְ ת תּ ֹ פּ ַ ר כּ ָ ד ָ ץ ה ֵ ע י ה' ֵ נ ְ פ ִ ם, ל ֶ תּ ְ ח ַ מ ְ ל; וּשׂ ַ ח ָ י-נ ֵ ב ְ ר ַ ע ְ ת, ו ֹ ב ָ ע ים". ִ מ ָ ת י ַ ע ְ ב ִ ם--שׁ ֶ לֹקיכ ֱ א החל מהערב מצווים עם ישראל לשבת בסוכה שבעת ימים ובימים האלה אף לברך על ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה. מרבית האנשים קונים אותם בשווקי ארבעת המינים הנפתחים בימים שלפני החג. בחג הסוכות גם מתקיימת בכותל המערבי ברכת הכהנים ההמונית, כל זאת לצד קיום מצוות נענוע ארבעת המינים והברכה עליהם. בתמונה: מתפלל בכותל מברך על ארבעת המינים. צילום: ארז בן סימון חג הסוכות חל ארבעה ימים לאחר סיומם של ה"ימים הנוראים" המתחילים בראש חודש אלול ומסתיימים ביום הנשגב והקדוש יום הכיפורים. הסמיכות בין המועדים מפתיעה. בעוד שהימים הנוראים מתקשרים עם חרדת קודש, יראה נוראה, ימי דין וכדומה – מכונה חג הסוכות: "זמן שמחתנו"! ונשאלת השאלה- מדוע נבחר ונקבע "זמן שמחתנו" בסמיכות גבוהה לימים הנוראים? בנוהג שבעולם , כשאנו מתכננים אירוע של שמחה אישי, משפחתי וחברתי לא יעלה על הדעת שנסמיך אותו לימי צער, לדוגמה חתונה לא תקבע בסמוך לימי אבל. אלו הם אירועים הדורשים מאתנו מצבי רוח שונים אם לא שיש אילוץ מסוים שמצריך בכל זאת לקיימם בסמיכות אך ודאי שלא לקבעם לכתחילה. והנה בענייננו אנו רואים שה' קבע לנו בתורתו את סמיכות הימים הנוראים וחג הסוכות באופן מכוון המעמיד אותנו בשאלה מדוע בחר ה' להסמיך את המועדים הללו בעלי האופי השונה זה מזה ובזה אחר זה? במוצאי יום הכיפורים נהוג להתחיל מיד בעשיית הסוכה כמובא בספרי ההלכה ומנהגים, ואחד מבעלי המקורות למנהג זה מציין את המנהג ומוסיף לכך טעם של עליית מדרגה מיום הכיפורים לחג הסוכות – והוא מציין זאת בביטוי הלקוח מתהילים "ילכו מחיל אל חיל ". והדבר מפליא – אדם יוצא מיום כיפור פסגת השנה ונוחת מיד לבניית סוכה, לבוץ, למסמרים, לקרשים, לבדים ולסכך? איך אפשר לכנות "נפילה" זו בטעם של עלייה – ילכו מחיל אל חיל? הרב קוק בספרו המיוחד "אורות התשובה" מאיר לנו בדרכו המיוחדת את התשובה לשאלתנו הנ"ל המבהירה לנו למעשה סוד סמיכות חג הסוכות לימים הנוראים, וכך הוא כותב: "התשובה מרימה את האדם למעלה מכל השפלויות הנמצאות בעולם- ועם זה איננו נעשה זר אל העולם, אלא הוא מרומם עמו את העולם ואת החיים". תהליך התשובה שעברנו בימים הנוראים, אינו בא לנתקנו מהעולם, אלא, להעניק לנו כוח לרוממו, לקדשו ולטהרו ובכך להשיבו לדרגתו המקורית כפי רצון הבורא. מגמה זו באה לידי ביטוי מיוחד ובאופן חד במעבר מיום הכיפורים לחג הסוכות. הסוכה היא מבנה חומרי, ואנו מצווים לחיות בה שבעה ימים – ולא רק ללמוד בה באופן רוחני אלא גם לחיות בה חיים טבעיים באכילה שתייה ולינה. הסוכה מהווה איפוא מעין דגם מוקטן של העולם הזה. שבעת ימי החג בסוכה מסמלים את מה שעלינו לעשות במשך החיים מכאן והלאה בימות השנה הבאים עלינו לטובה. חיים טבעיים שנובעים מתוך אדיאל ערכי של קדושה וטהרה. על כן בא חג מיוחד ושמח זה בסמיכות לימים הנוראים בו אנו מגלים את התוכן הפנימי של חיי הקודש בריבוי מצוות החג – ישיבה בסוכה, נטילת ארבעת המינים, ובסיומו ושמחת בית השואבה – ההלל שמיני עצרת שמחת תורה הקפות שניות בהם אנו מציינים את המשכת קדושתם של הימים הנוראים בחזרתנו לשגרת ימי החול. חג שמח לנו ולכל בית וחזרה לשגרת חיים ערכית המושפעת מהוד הימים המיוחדים 0 של חגי תשרי. חג הסוכות – סוד חיי הקודש שבחול יו"ר המועצה הדתית הרב יצחק קקון מאת